הרפתקאותיו של טום סויר מאת מארק טוויין

מאת: מארק טוויין

ערבי הקיץ היו ארוכים. החושך עדיין לא ירד וטום המשיך לבדוק את השריקה שלו, והנה הופיע מולו זָר – ילד קצת יותר גדול ממנו. מישהו חדש או מישהי חדשה, בכל גיל, הפכו מייד למוקד תשומת הלב של כל אנשי הכפר הקטן והעני סֶנט פּיטֶרסבֶּרג. בוודאי כשמדובר בילד לבוש יפה. לבוש יפה ביום חול! זה היה מדהים ממש. היה לו כובע חמוד, ז’קט הכותנה הכחול המכופתר שלו היה חדש ואופנתי, וכך גם המכנסיים שלו. הוא נעל נעליים – למרות שהיה רק יום שישי, ואפילו ענב עניבה, פיסת סרט בהיר. היה לו מין מראה עירוני שעלה לטום בבריאות. ככל שהתארכו המבטים שטום נעץ בפלא המפואר הזה, כך התגברה בו תחושת הניכור כלפי העידון שלו, והבגדים שלו עצמו נראו לו יותר ויותר מרופטים. אף אחד מהילדים לא דיבר. כשאחד מהם זז, גם האחר זז – אבל רק הצידה, במעגלים. הם עמדו פנים מול פנים ושמרו על קשר עין ועל מרחק קבוע ביניהם. לבסוף אמר טום:
“אני יכול לכסח אותך!”

לספר באתר הוצאת אוקיינוס

ביקורות ועוד:

לי עברון זכתה בפרס היצירה למתרגמים תשע”ט על תרגומה ל”הרפתקאותיו של טום סויר”. מתוך נימוקי השופטים, ד”ר יהונתן דיין, יורם מלצר ואלון אלטרס:

“הרי זה סגנונו הדיבורי, ה’מרושל’ כביכול, של מארק טוויין (העשוי למעשה בדיוק אמנותי מופתי), אשר מעניק לעלילת ‘טום סויר’ את תחושת החופש, החדווה, ומידת ההומור שהם מיטב הרומן. בתרגומה, השכילה לי עברון לעצב עברית יפה ונאמנה לסגנון זה; עבודת התרגום מלוטשת כהלכה, ועם זאת, אין המאמץ ניכר בה; והעברית נעה בתום טבעי, פשטות, חן וקלילות – בדומה לדמויותיו של טווין.”

***

התרגום החדש של לי עברון מהנה, מוזיקלי, סוחף ולא מצנזר. אמנם לא עברו שנים רבות מאז שני התרגומים האחרונים (התרגום הנוכחי הוא השלישי בתוך עשור). ואמנם שרון פרמינגר, בתרגומה היפה מ–2008, שיחררה זה מכבר את “טום סויר” מכבלי הצנזורה והשפה הגבוהה, שחנקו את הספר מטעמים דידקטיים. עם זאת, יש חשיבות לצירופו של “טום סויר” לסדרת “הרפתקה”, שמעמידה בשנים האחרונות רשימת קריאה מעולה. מלבד זאת, עברון הצליחה להביא חידושים משלה, שיעוררו הזדהות בקוראים בני זמננו. למשל, בתרגומה מופיעה לראשונה המלה “הבריז “( במקור played hookey, שהפך בתרגומים אחרים ל”התחמק” או “ברח מבית הספר”.)

מתוך ביקורתה של עופרה רודנר על התרגום ב”הארץ ספרים”, 27.2.19