עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי
מאת אליקס א’ הארו
זוכה פרס גפן 2021
כשהייתי בת שבע מצאתי דלת. נראה לי שעלי להבליט את המילה הזאת, כדי שיהיה ברור שאני לא מתכוונת לדלת המובילה לגינה, או לאיזו דלת רגילה שאפשר לסמוך עליה שתיפתח אל מטבח לבן-אריחים או אל חדר ארונות.
כשהייתי בת שבע מצאתי דלת. הנה – ראה איך המילה ניצבת על הדף עכשיו, מתנשאת וגאה, האות תי”ו נראית כמו שער שחור המוביל אל לא-כלום לבן. אני מניחה שהשערות על עורפך סומרות מעקצוץ קטן של היכרות כשאתה רואה את המילה הזאת. אינך יודע עלי דבר; אינך רואה אותי יושבת ליד שולחן העץ הצהוב הזה, אינך רואה כיצד רוח הים המלוחה-מתוקה פורעת את הדפים הללו כמו קוראת שמחפשת את הסימנייה שלה. אינך רואה את הצלקות שמתפתלות ומסתבכות על עורי. אינך יודע אפילו את שמי (שמי גֶ’נוּאֶרי סְקאלֶר; ובעצם עכשיו אתה יודע עלי מעט, והרסתי לעצמי את הטיעון).
עריכת תרגום: מורן שין
הגהה: צופיה סילברמן
ביקורות ועוד:
“התרגום המאוד יפה ופיוטי של המתרגמת לי עברון מתאים גם לאוהבי הפנטזיה, גם לאוהבי הרומן והרומנטיקה, וגם לאוהבי הכתיבה הפיוטית באשר הם.” הגר ינאי, “בילוי היום”, גלצ, 29.6.2020
“‘עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי’, בתרגומה הנהדר של לי עברון, נוגע בנושאים של מעמדות חברתיים, גזע, מגדר וקולוניאליזם והכל באמצעות כתיבה עשירה ומחממת לב.” מאירה ברנע גולדברג, מלאבס פתח תקווה, 24.9.2020
“ומלה על התרגום הנפלא של לי עברון. מה שהופך אותו להצלחה כבירה הוא הדרך שבה היא השכילה להעביר את אווירת הקסם ואת הכישוף שבמלים. בסיפור שכל כולו מוקדש לכוח שבשפה וכל כולו שימוש בכפל משמעות, עברון מצאה כמה פתרונות שהם דוגמה ומופת לעבודת תרגום.” שירלי גל, הארץ ספרים 25.9.2020
“בין השבחים חשוב להזכיר את התרגום המשובח של לי עברון, שתמיד מהנה לקרוא את תרגומיה והפעם במיוחד. בספר הזה השפה היא חומר בעל ערך רב – יש בה כוח, ולכן יש לתת עליה את הדעת. תשומת הלב של הקוראים מופנית שוב ושוב לשפה, אל מילים ואל אותיות ומאפייניהן, ובמקרה של קוראי העברית תשומת הלב מופנית באופן טבעי אל העבודה של עברון. הבחירות שלה מעוררות הערכה ומוסיפות עוד ממד של עונג לקריאה, ולעיתים אף תחושה שהרווח בקריאת התרגום גדול יותר. החיסרון היחיד שחשתי בו, שנובע בעיקר ממגבלות העברית, הוא חוסר אחידות במושא שאליו הספר פונה. לעיתים הפנייה היא לקוראת ולעיתים לקורא, באופן שהולם את המתרחש בעלילה, אך לפעמים מופיעות פניות אל קוראים בלשון רבים, שעל פניו אין להן צידוק עלילתי והן פוגעות באחידות.”
בר ג’וזפין, מקור ראשון, 6.11.2020
אם סיפורים הם דלתות, הרי שתרגומים על אחת כמה וכמה. עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי מוגש לקורא העברי בתרגום משובח של לי עברון, שאף זוכה לקרדיט על הכריכה – מנהג יפה שראוי לעודד. אלמנט מאתגר במיוחד בתרגום הנוכחי הוא “מדרשי האותיות” שהספר המקורי מלא בהם: משמעויות שונות שמופקות מצורת האותיות. המתרגמת נענתה היטב לאתגר, בתיאורים כמו “האות תי”ו נראית כמו שער שחור המוביל אל לא-כלום לבן” (עמ’ 7), או אפילו “מעבר: הקמץ מתחת לאות בי”ת מחלק את המרחב לשני חללים ריקים” (עמ’ 19; סימן הקמץ, כמובן, לא קיים בשפת המקור). מעניין לציין שהרעיון הזה, של הפקת משמעות מהאותיות הבודדות וצורותיהן, הוא נדיר באנגלית אבל רווח למדי בספרות המדרשית והקבלית היהודית. ברוחו של הספר, ניתן לומר שהתרגום פותח כאן דלת בלתי-צפויה ומשיב את עשרת אלפים הדלתות של ג’נוארי למקורותיו.
אייל חיות־מן, ספקולציה, 9 בספטמבר 2021
