עשרת אלפי הדלתות של ג’נוארי
מאת אליקס א’ הארו

כשהייתי בת שבע מצאתי דלת. נראה לי שעלי להבליט את המילה הזאת, כדי שיהיה ברור שאני לא מתכוונת לדלת המובילה לגינה, או לאיזו דלת רגילה שאפשר לסמוך עליה שתיפתח אל מטבח לבן-אריחים או אל חדר ארונות.

כשהייתי בת שבע מצאתי דלת. הנה – ראה איך המילה ניצבת על הדף עכשיו, מתנשאת וגאה, האות תי”ו נראית כמו שער שחור המוביל אל לא-כלום לבן. אני מניחה שהשערות על עורפך סומרות מעקצוץ קטן של היכרות כשאתה רואה את המילה הזאת. אינך יודע עלי דבר; אינך רואה אותי יושבת ליד שולחן העץ הצהוב הזה, אינך רואה כיצד רוח הים המלוחה-מתוקה פורעת את הדפים הללו כמו קוראת שמחפשת את הסימנייה שלה. אינך רואה את הצלקות שמתפתלות ומסתבכות על עורי. אינך יודע אפילו את שמי (שמי גֶ’נוּאֶרי סְקאלֶר; ובעצם עכשיו אתה יודע עלי מעט, והרסתי לעצמי את הטיעון).

עריכת תרגום: מורן שין
הגהה: צופיה סילברמן

ביקורות ועוד:

“התרגום המאוד יפה ופיוטי של המתרגמת לי עברון מתאים גם לאוהבי הפנטזיה, גם לאוהבי הרומן והרומנטיקה, וגם לאוהבי הכתיבה הפיוטית באשר הם.” הגר ינאי, “בילוי היום”, גלצ, 29.6.2020

לספר באתר תמיר הוצאה לאור

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *