מחפשת את פרופסור בֶּר: רשימת ביקורת על “היא” מאת גלילה רון-פדר-עמית

כתיבה מתחילה בקריאה, ואצל רון-פדר-עמית חוויות הקריאה והכתיבה כמעט בלתי נפרדות. בראשית היא הייתה טום סויר, ואחר כך הייתה גם ג’ו מארץ’ והתחילה לחפש לעצמה את פרופסור בר שלה: מישהו בוגר וחכם שתוכל לדון איתו בכתיבתה, מין מורה דרך לכתיבה, ואולי בעצם לחיים? במהלך חייה היא מוצאת מדי פעם דמויות שממלאות מעט מן התפקיד הזה, אך רק באופן זמני. גם כתביו של ויליאם פוקנר סוחפים אותה, עד כדי כך ש”רוזה מילארד, סבתו הנחושה והמיוחדת במינה של באיארד בן הארבע-עשרה” מספרו “הבלתי מנוצחים” צצה לפתע ומופיעה במגרש הכדורגל בבית שאן כסבתו של ציון כהן – וציון עצמו מכיל בתוכו את “תום סוייר הנוקם השחור מהחוף הספרדי שכורת ברית דמים עם האק פין איש הדמים, וג’ו הרפר אימת הימים, ואפילו רֶמי היתום שמחפש משפחה יציבה, ואולי גם אנטון ואמיל, גיבוריו העניים של קסטנר.”

לקריאת הרשימה המלאה בכתב העת “הפנקס”