לג’יימס הנרי טרוֹטֶר קרה דבר די מוזר. מוזר מאוד, בעצם. מוזר להפליא!
עד שהדבר הזה קרה, ג’יימס גר עם שתי הדודות האיומות והנוראות שלו, דודה סְפוֹג ודודה דֵקֶר, בבית מבודד ועלוב על ראש גבעה. יום אחד, בחצר הבית המוזנחת, צומח עץ אפרסקים ומתחיל
לגדול
ולגדול
ולגדול.
בתוך הפרי הענקי שלו יושבים שבעה חרקים משונים, וכולם מחכים רק לג’יימס.
איזו הרפתקה מצפה לג’יימס ולחבריו החדשים בבטן האפרסק המכושף? ולאן יתגלגלו חייו מכאן והלאה?
…באופן מוזר, “ג’יימס והאפרסק” לא תורגם באופן רציני מאז 1977. התרגום מלפני 50 שנה, של אוריאל אופק, הוא יפה אבל שפתו התיישנה מעט, בעיקר בשירים המחורזים בספר. לדוגמה, את הדודה ספוג (במקור aunt sponge) כינה אופק “דודה עצילה”, ואת השיר עליה הוא תירגם כך: “מה שמנה היתה דודה עצילה / את גופה היא בקושי הפעילה / כי היה לה מין גוף / שמנוני ועטוף / כל כיסא — כס אחר הביא לה”.
התרגום החדש של לי עברון מלווה באיורים המקוריים של קוונטין בלייק, והוא מהנה וזורם בטבעיות. עברון הצליחה לשמור על ההומור גם בשירים המחורזים הקשים יותר לתרגום, והעניקה לקוראים פנינים שהם יעריכו מאוד, ובצדק, כמו “הדודה ספוג היתה שמנה נורא. / את הגוף שלה בקושי גררה. / בטנה ביעבעה כמו לבה רותחת, / ולא אתחיל אפילו לדבר על התחת!”. (עופרה רודנר, אתר הארץ, 27.1.26)