מה הסיפור שלך, מילי מאוס?
איזה כוח אדיר זה, להשפיע על בן אדם עד כדי כך שהוא הופך לבן אדם אחר… ואולי בעצם ז’קלין הפכה אותה, את מילי, לבן אדם אחר. ההשפעה התחילה בגיל צעיר כל כך, עד שאין שום דרך לדעת מי מילי הייתה היום בלי ז’קלין בחיים שלה. ועכשיו… אולי זאת ההזדמנות שלה להשתנות שוב, להיות מילי אחרת: האמיתית, או דווקא להפך, להתרחק מעצמה, מכל מה שיש בה שכבר נמאס וילדותי.
ההורים של מילי התגרשו כשהייתה בת חמש, אבל הכול היה ממש בסדר עד שז’קלין חייט – החברה של אביה והאדם הכי קרוב אליה בעולם, זאת שמילי סיפרה לה הכול – עזבה, רגע לפני תחילת הלימודים בתיכון חדש ולא מוכר.
למרות הכאב וההלם, בבית הספר לאומנויות נדמה שיש למילי סיכוי לפתוח פרק חדש ומלהיב: היא מתחברת עם הדס, שמכניסה לחייה עוקצנות ושובבות, ובמסגרת מגמת התיאטרון היא משתתפת בהפקת “חלום ליל קיץ” של שייקספיר. אבל ההצגה האמיתית מתקיימת מאחורי הקלעים, ומילי לא תמיד מצליחה להבין את כל האהבות, החיכוכים והתעלומות של חבריה לכיתה – עד שגם היא נסחפת לתוכם.
דרך התנסויות דרמטיות והתמודדויות מורכבות מילי חווה את ההרפתקה הגדולה של חייה, עד שהיא מוכנה סוף־סוף להפסיק להתבונן מן הצד ולהיות הגיבורה של הסיפור שלה.
מה הסיפור שלך, מילי מאוס? הוא רומן מהפנט ומסעיר על נערה שנמצאת כל הזמן בין לבין; על הגילויים המרגשים שרוחשים מתחת לפני השטח, על השינויים המתמידים שהחיים מזמנים, ועל אהבה — שלובשת לפעמים צורות מפתיעות.
לי עברון היא סופרת, משוררת, מתרגמת ומוציאה לאור. ספר הנוער הקודם שלה, העולם שמתחת לשטיח, זכה בפרסים ובאהדת הקהל. מה הסיפור שלך, מילי מאוס? הוא הספר החמישה־עשר שנבחר לסדרת פרא לספרות מקור עכשווית, המביאה לקוראות ולקוראים קולות חדשים ולא שגרתיים.
עורך הספר: יותם שווימר
עריכת לשון: ניצה פלד
איור הכריכה: אל-עד קניגסברג כהן
הוצאת טל-מאי והקיבוץ המאוחד
ביקורות:
“נערה בהפתעה”/ דפנה לוי
לי עברון מנווטת את הגיבורה הצעירה שלה דרך מבוך של גילויים, סערות וחוויות – בלי למעוד לדמויות סטריאוטיפיות או דידקטיות
הסיפור של מילי מתחיל כשז’קלין עוזבת. ז’קלין, זוגתו של אביה, היתה דמות מרכזית שבמידה רבה עיצבה את תפיסת העולם של מילי, והפרידה הזאת מחוללת מהומה רגשית בחייה, שמעצימה את הדרמות האחרות, ההכרחיות כמעט, של גיל ההתבגרות.
בספרה החדש לנוער “מה הסיפור שלך, מילי מאוס?”, לי עברון מצליחה להוביל את הגיבורה שלה דרך מבוך מורכב מאוד של גילויים על עצמה ועל העולם, וגם דרך סערות רגש וחוויות מבלבלות. חלק מהחוויות הללו מעלות נושאים נפיצים, כמו דעות קדומות, אכזריות, תמרון בין הורים גרושים וכמובן – מיניות, שהכנות הנועזת של עברון וההומור העדין שלה הופכים לחוויית קריאה מושכת ומעניינת.
מילי זורר, גיבורת הספר, היא נערה ירושלמית שהוריה התגרשו כשהיתה בת 5, אבל ממשיכים לחיות בקומות נפרדות באותו בית בעין כרם. אמה מנהלת מכון לשיפור עצמי ואביה מטפל באנשים המקווים לרזות, ואף שהם שונים מאוד זה מזה – שניהם, כמובן, מרוכזים בעצמם, ולעיתים קרובות מפגינים התנהגות ילדותית שמובילה את בתם היחידה לחפש עצות, הדרכה והשראה במקומות אחרים.
את המקומות הללו מספקים מבוגרים אחרים סביבה, בעיקר ז’קלין – שכאמור היתה קרובה לה מאוד ועזיבתה נתפסת בידי מילי כבגידה ממש – והשכן גבי, שכולם בטוחים שהוא קרוב משפחה, כי הוא מין טיפוס ש”מתערב ומביע דעה אבל מוכן גם לעזור”. וישנם, כמובן, בני גילה של מילי – חברים מהשכונה וחברות מהכיתה החדשה, שכן בפתח הסיפור מילי מתחילה את לימודיה בבית הספר התיכון לאמנויות, והעולם החדש והלא מוכר הזה, שהוא בו-בזמן מפחיד ומלהיב, מספק לה שלל הזדמנויות לשאול את עצמה מי היא, ומי היא בעצם רוצה להיות.
אף שלכאורה מדובר במהמורות מוכרות, שנערות רבות נתקלות בהן בשנים שבהן הן מעצבות את זהותן, עברון מצליחה לכתוב את מילי וקורותיה כהרפתקה שופעת הפתעות, המזמנת מצבים משעשעים ומטרידים כאחד. במידה רבה, היא עושה זאת בזכות העומק שהיא מעניקה גם לדמויות הסובבות את גיבורת הסיפור והוריה – אלטון, “חתיך כמו בסרטים” המשכנע אותה ללמוד במגמת התיאטרון, שמזמנת לה הרפתקאות רגשיות ואינטלקטואליות חדשות; הדס כחולת השיער, הפראית ולעיתים גם המסוכנת; יעלה היפהפייה שמעוררת בה רגשות סותרים; חן הצעירה ממנה שמתקשה בלימודים, ועוד.
אף אחת מהדמויות הללו אינה סטריאוטיפית וצפויה, ולכן המפגשים של מילי עם כל אחת מהן הם מורכבים. ואף שהסיפור מסופר בגוף שלישי, בקולו של מספר יודע כל, עולמה הרגשי של מילי חשוף וגלוי בו: בחלקים גדולים של ילדותה היא חשה שהיא צופה על העולם מבחוץ ואינה לוקחת בו חלק, והיא גם המציאה לעצמה חברה דמיונית בדמות אחות תאומה זהה. הנטייה הזו שלה להסתגרות מועצמת במידה רבה על ידי המשבר הרגשי שפתח את הספר, אך מגוון המפגשים האנושיים והחוויות הרגשיות-הגופניות והמיניות המתלוות אליהם מושכים אותה החוצה.
בזכות ההתבגרות הזו של מילי, בשיחה מאוחרת יותר עם ז’קלין, המנטורית הנערצת הופכת לבת-שיח שווה: “פתאום ז’קלין מדברת כמו אישה זרה, או כאילו מילי זרה… אבל היה בזה גם משהו נעים, כמו שיחה בין שתי מבוגרות”, ונושאים דוגמת יחסי מין, סטוצים, שיברונות לב ואהבה נדונים ביניהן בפתיחות הדדית. כך עברון מובילה את הסיפור לסיום חכם ואמיץ, שלמרבה השמחה אין בו שמץ של דידקטיות.
ישראל היום, 3.7.26